עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
פוסט מספר 6 - רשתות חברתיות
09/12/2018 18:18
שני אלקבץ
1. איך ניתן להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתותחברתיות פנים-ארגוניות מהמקובל ברשת האינטרנט ) 90-9-1?

כלל ה-1-9-90 נקרא גם "חוק האחוז האחד", נגמר מהטענה כי ברשתות החברתיות קיים אי שיוויון השתתפותי בין המשתמשים. הכלל טוען שקיימת חלוקה לא שוויונות בין היוצרים של התוכן ברשתות החברתיות לבין הצופים בתכנים. הכלל מורכב מ1% יוצרים, 9% הם "עורכים", משתמשים שדנים ועוסקים במידע שהעלו היוצרים, ו-90% בתפקיד הצופים.

הגדלת אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות יכול להביא ליצירה ושינוע של ידע ומידע בארגונים, שינוע, שיתוף ויצירת ידע שכזה מהווה מדד קריטי להצלחה של ארגון. הקשיים שיתוף מתחלקים לשניים, קשיים בשיתוך ידע גלוי לעומת קשיים בשיתוף ידע סמוי. קשיים בשיתוף ידע גלוי יכולים להיות מבוססים על שמירה ואחסון מידע בצורה לא נכונה (למשל שמירת מידע במחשב האישי ולא בענן של הארגון), קשיים בשיתוף ידע סמוי (ידע שנשמר אצל כל אחד בפני עצמו ) מבוססים על חוסר רצון או חוסר יכולת של אדם לשתף מידע וידע שהוא יודע עם אחרים. 

התמודדות עם קשיים אלו אינה פשוטה, על מנת להתמודד עם הקושי בשיתוף ידע גלוי יש להשקיע בפיתוח סביבת עבודה משותפת לכלל העובדים בארגון ולבצע הדרכות והכשרות לעובדים על כמה חשוב שיתוף הידע וכיצד ניתן לעשות זאת בארגון (למשל, מערכת מידע ארגונית שיתופית). על מנת להתמודד עם הקושי בשיתוך ידע גלוי יש ראשית לבחור את האנשים המתאימים, אלו שיכולים להעביר את המידע בצורה ברורה ונכונה ולנהל דיאלוגים ושיח עם הסובבים אותם, שנית, על הארגון לעורר מוטיבציה בקרב העובדים לשתף ידע, הן על ידי הדרכות על רמת החשיבות של תחום זה, והן על ידי קירוב פיזית בין העובדים בחברה, למשל: ימי כיף, ארגון מפגשים חברתיים, עידוד העובדים להשתמש ברשת חברתית פנים ארגונית. ועוד. בתקווה שכל אלו יוכלו לשבור את המחסום שקיים אצל אנשים וגורם להם לא לשתף את הידע וליצור מוטביציה ורצון לשתף אחרים.


 2.קראו את המאמר הקצר "מניהול מטריציוני לניהול רשתי". במאמרמוצגים מאפיינים של הניהול הרשתי. כיצד רשת חברתית ארגונית יכולהלעזור לעובדים לעמוד בדרישות המפורטות במאפיינים אלו ?

המעבר מניהול מטריציוני לניהול רשתי מהווה שינוי בהתבוננות בעובד ונותן משקל רב יותר לאחריות של העובד בחברה. עלומר, ניהול רשתי מאופיין בתלות של העובדים האחרים על מנת לבצע את משימותיהם בהצלחה. אחריות של שיתוף, ייעוץ, וחלוקת מידע וידע בין העובדים. על מנת ליצור לעובדים פלטפורמה נוחה ומציאותית לשיתוף וניהול הידע בחברה יש צורך בפיתוח כלים וסביבה לכך. וכאן, רשת חברתית יכולה לתרום רבות. רשת חברתית מאפשרת ליצור קשרים עם אנשים שונים בארגון בכל דרגה שהיא ובכל תפקיד שהוא, קשרים אלו מאפשרים לאנשים בארגון להתייעץ אחד עם השני וחלוק מידע אחד עם השני. רשת חברתית יוצרת סביבה קלה יותר לקשרים בין העובדים בחברה, כך גם לצד המבקש את המידע קל יותר וגם לצד הדורש את המידע קל יותר. 
חוכמת ההמונים גדולה בהרבה מחוכמת היחיד, ולכן שיתוף המידע וקבלת עצות מההמון יכולות לתרום רבות והן קריטיות להצלחת ארגון בתחומו. 
מעבר לכך שרשת חברתית מהווה בסיס חומרי לשיתוף, היא מהווה בסיס רגשי, הכוונה שרשת חברתית פורצת את גבולות המרחב האישי של העובדים, בעזרתה כל עובד באשר הוא מרגיש בנוח לשתף מידע, הרשת החברתית מגשרת על פערי השפה, דת, מין גזע ועוד, ומייצרת גשר בין כל אלו ובכך מהווה פלטפורמה חוצה ארגון לשיתוף וניהול ידע.

0 תגובות
תשובות לפוסט מספר 5
02/12/2018 19:13
שני אלקבץ
1. אתם עובדים בארגון שהחליט להיעזר במיקור המונים לצורך פיתוח רובוטים חדשים.
באיזה תחום לדעתכם החליט הארגון שכדאי לו להיעזר במיקור המונים? נא לנמק.


מיקור המונים הוא הפניה של משימות, אשר לרוב מבוצעות על ידי עובדי הארגון עצמו, לקהל ההמונים. כלומר, המשימות יבוצעו על ידי הקהל ולא על ידי הארגון עצמו. כך למשל, במקום שחברה תשלם שכר לעובדיה לבצע את המשימות או תשכיר מישהו חיצוני לצורך המשימה, החברה יכולה להציע את המשימה לקהל הרחב ולהעניק תשלום למבצע המשימה באופן הטוב ביותר. 

לדעתי, התחום בו החליט הארגון שכדאי לו להיעזר במיקור המונים בקבלת מידע מהקהל על מה הם היו רוצים שיהיה ברובוטים החדשים, זאת על מנת לקבל את הידע הדרוש להם כך שייצרו את המוצר הטוב ביותר והמתאים ביותר לצרכי הציבור הרחב. כך, שיווק המוצר יהיה קל יותר ורחב יותר. ובאופן ישיר גם הכנסותיה של החברה.

2. עליכם לבצע תחזית לגבי סיכויי ההצלחה היחסית של שלושה מוצרים המיועדים לשוק מסויים. באיזה שיטה תבחרו? נא לנמק.

במקרה המתואר עלינו לבצע תחזית לגבי סיכויי הצלחה למספר מוצרים (שלושה) ולכן, נרצה לבצע את שיטת החיזוי בעזרת דירוג והשוואה בין המוצרים ולכן לדעתי, השיטה שנבחר הינה דירוג באמצעות אסימונים  - כל משתתף מקבל מספר מוגבל של אסימונים ויכול לחלק אותם בין המוצרים השונים. שיטה זו לדעתי מתאימה במקרה המתואר משום שהיא מחייבת את המשתתפים לחשוב כיצד לחלק את האסימונים שלהם, וכך ניתן יהיה לזהות את סיכויי ההצלחה של כל מוצר.

3. מהם הסיכונים במימון סטארטאפ בשיטה של מימון המונים?

לצד היתרונות הרבים קיימים לא מעט סיכונים במימון סטארטאפ בשיטה של מימון המונים, ביניהם: הונאות, העתקות, מספר רב מדי של משקיעים, פזיזות. במימון המונים לצרכי סטארטאפ החסרון העיקרי שחושפים את רעיון הסטארטאפ לציבור הרחב, וכך קיים סיכון ממשי להעתקה, לגניבת הרעיון על ידי אותם אנשים, אלו יכולים לגנוב את הרעיון ולפתח אותו בעצמם במהירות, כך כל ההשקעה תלך לטמיון. בנוסף, כל אדם אשר משקיע כסף יצפה לתמורה (משקיע), ועל כן, מספר רב של משקיעים יגרום לחלוקת הבעלות עם מספר גדול של אנשים וכך להרוויח פחות כסף על ידי בעלי הסטארטאפ עצמם. 

0 תגובות
ההון האנושי כמפתח להצלחת העברת הידע בארגון
28/11/2018 13:30
שני אלקבץ

 ניהול ידע מאפשר יתרון תחרותי לארגונים גלובליים והפך להיות תחום מרכזי מתוך כל תהליכי ניהול הידע.

יצירת ידע, הערכת ידע, מיפוי ידע, העברת ידע, אחסון והפצה של ידע , שיתוף בידע כל אלה ועוד הינם חלק מתהליכי ניהול ידע הקיימים היום. ארגון שיכול להתמודד ולנהל את התהליכים האלו בצורה טובה, הינו ארגון שיכול להתמודד עם הקשיים הצפויים בעולם ניהול הידע (המשכיות הידע) באופן מוצלח ולהשיג יתרון על פני ארגונים אחרים. 

לצערם הרבה של ארגונים רבים, תהליכי ניהול הידע אינם פשוטים ומוערמים קשיים רבים על המנהלים על מתנ להצליח במשימת שימור הידע וניהולו בצורה חכמה. למשל, בעיות בהעברת ידע עולות, למשל: כאשר קיים מרחק תרבותי וגיאוגרפי, כאשר קיימות בעיות של תפיסה בין מקור הידע למקבל הידע, בעיות של יכולת קליטה נמוכות שגורמות לצמצום הידע המועבר, וכן יחסים בין מקור הידע למקבל הידע משפיעים גם הם על העברת הידע הארגונים.

אבחר להתעכב ביחסים בין מקור הידע למקבל הידע כקושי צפוי בהעברת הידע בארגון, חשיבות הגורמים האנושיים בהעברת הידע גבוהה ונושא זה נחקר רבות בספרות. מחקרים רבים מצאו כי יחסים לא טובים בין מעבירי הידע משפיעים על המוטיבציה להעביר ידע וכן על איכות הידע המועבר. כמו כן, חוסר אמון בין מעבירי הידע, משפיע גם הוא באופן ישיר על העברת הידע בין אותם גורמים. בחרתי להתעכב על קושי זה משום שעבורו אין לנו פתרון חד חד ערכי, כזה שיכול לפתור את המצב הקיים , לצורך העניין לשפר את האמון בין הגורמים, ובכך בצורה ישירה להביא לשיפור בהעברת הידע ושימורו בארגון. 

הפתרון עליו מדובר במאמר, הינו השקעה בתרבות הארגונית ובכוח האדם האנושי על מנת להגביר את המוטיבציה ואת איכות המידע המועבר בארגון. לתרבות ארגונית יש תפקיד חשוב בהעברת ידע משום שהיא משפיעה על התנהגות ומוטיבציה הקשורות לתהליך. התרבות יוצרת את האינטרקציה החברתית שקובעת עד כמה הארגון יהיה אפקטיבי בשיתוף ושימורו הידע. 

פתרון נוסף, השקעה בסביבה החברתית. למעשה, הסביבה שבה פועלים העובדים. כפי שהצגתי לעיל, יחסים בעייתיים בין שולחי המידע ומקבליו משפיעים בצורה אינטנסיבית על תהליך העברת הידע בארגון. לכן, ההון החברתי הופך להיות מרכיב חשוב בארגון. על כן, הפתרון המוצע המאמר הוא לחזק את הקשרים החברתיים, האמון, הזהות המשותפת בין מעבירי המידע ומקבליו.

על מנת שפתרונות אלו יוכתרו כפתרונות טובים ומנצחים, הארגון צריך לזכות בשיתוף פעולה ונכונות מצד העובדים בחברה, וכך לאפשר לתהליכי הידע בארגון לעבוד בצורה חלקה ואיכותית, וכך ליצור לארגון יתרון תחרותי על פני מתחריו. 

מאמר: ניהול ידע בחברות גלובליות", מאת ענת גייפמן-ברודר

http://www.leadersnet.co.il/%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9C-%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%91%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA/

0 תגובות
תשובות - פוסט מספר 3
18/11/2018 19:31
שני אלקבץ
1. כיצד מסייע OCR לטיפול בדואר נכנס מודפס ?

Optical charcter recognition - OCR הינה טכנולוגיה לזיהוי תוויים אופטיים למרת תמונה, טקסט מודפס וכתב יד שנסרקו על ידי סורק, למסמך תמליל ממוחשב. שימוש בטכנולוגיה זו יכול לאפשר ולהקל רבות על שינוע ושימור הידע במחשבים שלנו בכלל, ובפרט ניהול הידע בכלי הדוא"ל שלנו. האפשרות להמיר קובץ גרפי טקסטואלי לקובץ המורכב מתווים מאפשרת להמיר מסמכים מודפסים רבים למסמכים ממוחשבים ובכך לשמור על המידע הקיים באופן ממוחשב ואף לשלוח אותו דרך דוא"ל ללא צורך בדואר רשום או פקס למשל. 

2. מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטאליים בזרימות עבודה (Work Flows) ?

שילוב מסמכים דיגטליים בתהליכי עבודה ארגוניים מביא עימו יתרונות רבים הן בפן הפנים ארגוני והן תרומה לסביבה.
שימוש במסמכים דיגטליים יבטל את הצורך בשימוש במסמכים ידניים - אפשרות זו יכולה להקל וליעל את תהליך העבודה בכך שניתן יהיה לבצע מעקבים בצורה מהירה ו"בטוחה" (ללא טעויות) יותר, ניתן יהיה להעביר את המידע בין אנשים בתוך הארגון בקלות, ובעיקר לייעל זמנים, חיפוש חומר בקלסרים המלאים במסמכים ידניים לעומת חיפוש חומר על ידי אפשרות "חיפוש" במחשב מזרז את התהליך בכמה רמות
בנוסף, מסמכים דיגטליים יאפשרו נגישות קלה לכל עובדי הארגון, המנעות מכפילויות של אינפורמציה, שימור ידע לשימוש שוטף ורוחבי.
כל אלו עונים על אינטרסים רבים של מנהלי ארגונים לייעול תהליכי העבודה שלהם, ובנוסף בפן החברתי שימוש במסמכים דיגטליים מהווה חסכון בנייר וכך - שמירה על איכות הסביבה.

3. מה החשיבות של הגירת תכנים?

הגירת תכנים היא פעולת העברת התכנים הקיימים בארגון למערכת חדשה. פעולה זו בעלת חשיבות עליונה בעת המעבר למערכת חדשה. החשיבות היא בשמירה כל המידע הקיים בארגון במערכת, וזאת על מנת לאפשר לכלל עובדי החברה בקלות וביעילות נגישות למידע ולשליפה עתידית של היסטוריית המסמכים, מניעת כפילויות וייעול זמני עבודה. כמו כן, הגירת תכנים מאפשרת להוסיף מידע חדש בקלות ואף לעדכן ישן, דבר שבעולם הדינמי בו אנו חיים חשוב מאוד. והכי חשוב, בצורה זו המידע לא ייאבד וישמר בצורה נוחה לשימוש 

4. בארגון מסוים הוחלט לצרף אימיילים למערכת ניהול התכנים הארגונית.
a . האם לדעתכם צריך לשמור במערכת את הצרופות (attachments) בלבד או
את כל המייל ?

דואר אלקטרוני מהווה כלי התקשורת העיקרי במרבית הארגונים כיום ולכן, מידע רב עובר בין אימיילים ונשמר במחשבם האישיים של העובדים. לדעתי, צירוף האימיילים למערכת התכנים הארגונית הוא רעיון מצוין ולכן לדעתי אם עושים זאת אזי יש לשמור את את המייל ולא רק את הצרופות בלבד. שמירת הצרופות ללא תוכן המייל יכולה להוביל לאיבוד מידע, ולחוסר ההבנה של ההקשר (ממי נשלח המייל, מתי, באיזה עניין, ועוד.) תוכן המייל הינו בעצם מידע חיוני להבנת הצרופה עצמה. 

b. מי אחראי בארגון לשמירת המייל המערכת?

האחראיים לשמירת המייל במערכת הם אנשי ניהול הידע של החברה - תפקידם לוודא שקיים ניהול ידע בחברה ושמירת תכתובות המייל הן חלק מכך. 


0 תגובות
איכות התחקירים ויעילות הפקת הלקחים מהם
14/11/2018 18:54
שני אלקבץ
כיום, בכל ארגון גדול ובמיוחד כזה שעבורו בטיחות הינה ערך עליון ובארגונים כאלו נהוג ואף חייב לערוך תחקיר במקרה של אירועי בטיחות וזאת על מנת לבצע להבין מהן הנסיבות שהובילו לאותו אירוע בטיחותי, וכתוצאה מכך להסיק מסקנות, להפיק לקחים וללמוד לקראת העתיד כדי שמקרים כאלו לא יחזרו חלילה.
בדוח מבקר המדינה שפורסם עלו תהיות רבות בנוגע לתחקירים הצבאיים שנעשו, שכן אירועים בטחוניים רבים בצה"ל, גם כאלה שקיבלו תהודה רבה בצה"ל ובציבור חזרו על עצמם והלמידה והפקת הלקחים מהתחקירים לא באה לידי ביטוי. 
מבקר המדינה טוען כי איכות התחקיר הינה דבר של מה בכך. חשוב לציין, התחקיר מבוסס על הדיווחים מהשטח ובזמן אמת, פעמים רבים מפקדים בכירים לא רוצים לחשוף פרטים מסוימים בנוגע לאירוע שכן לא רוצים לחשוף עצמם לשאלות שיובילו לתשובות שלא בהכרח הם רוצים לתת, הן בשל הפחד על לקיחת אחריות על טעויות שעשו והן בשל הפחד מפני ענישה עבור טעויות אלו. 
לצערנו, אי נתינת הפרטים במלואם וההמנעות מהחשיפה האישית פוגעות בארגון משום שאיכותו של תחקיר נתונה בראש ובראשונה באמינות הדיווחים ומהימנותם.
ככל שהארגון גדול יותר, וככל שיותר אנשים מעורבים כך קיים פוטנציאל גדול יותר של איבוד מידע חשוב וסילוף המציאות. לכן, ניתן לחשוב על פתרון כפי שמתואר בדוגמת הפיקניק במאמר, חשובה הרלוונטיות בביצוע התחקיר, חשוב לבצע אתה תחקיר בזמן קרוב לאירועים, לשתף ולתחקר את כל הגורמים הרלוונטיים שיוכלו לתת מידע על האירוע. בנוסף, כפי שתיארתי קודם, בעיית החשיפה האישית של אותם מפקדים בכירים בצבא יכולה להיפתר על ידי נתינת האחריות לביצוע התחקיר לגורם חיצוני שאינו מכיר את אותם מפקדים באופן אישי וכך גם לתת פן ניטרלי לתחקיר.
כדי שניתן יהיה להפיק לקחים אמיתיים חייב שהתחקיר עצמו יהיה אמיתי ומפורט. בדומת אסון המסוקים, הטעות בתחקיר הייתה שהלקחים שנלקחו לא היו באופן כללי, הלקחים והמקסנות אליהם הגיעו בעקבות התחקיר היו ממוקדים וקשה היה ניתן להסיק מהם לגבי מקרים אחרים. לקח אמיתי הוא לקח שניתן ליישם אותו על מקרה דומה וכך למנוע ולצמצם את כמות הטעויות בעתיד.

בנימה אישית, איני חושבת שחשיבות מהימנות ואמינות התחקיר אינה ברורה לכל ולכן אירועים רבים חוזרים על עצמם, אני חושבת שכולנו כבני אדם צריכים לחשוב על טובת הזולת ולהימנע מלתת לאינטרסיים האישיים להשתלט עלינו על מנת למנוע את האסון הבא.

מקרה המפעל

במקרה המתואר במפעיל הכימי, המפעילים טוענים שניתקו את גלאי מפלס הנוזלים משום שבלילה היו המון התראות שווא ולאחר מספר רב של התראות אלו בחרו המעפילים לנתק את הגלאי מה שהוביל לאירוע בטיחות מסוכן בו חומר כימי נשפך החוצה מהמכונה. 
ניתן לומר שהחלטת המפעילים לנתק את הגלאי הינה טעות אנוש, שבעקבותיה קרה מה שקרה.
מצד אחד, המפעילים מסרו את האמת שבעקבותיה קרתה התקלה גם אם באמת זו הם חושפים עצמם להאשמה, שכן הם יודעים שמקום עבודתם יועמד בסיכון לאחר שמסרו את הפרטים האלו, ולכן, ענישת המפעילים יכולה להוות דוגמא לא טובה לעובדים האחרים שאלו בפעם הבאה שתקרה טעות דומה לא ימסרו את הפרטים האמיתיים משום שיפחדו על מקום עבודתם, ובעצם יעמידו את האינטרסים האישיים שלהם מעל חשיבות איכות התחקיר. 
מצד שני, איכות התחקיר תלויה בראשיתה באמינות ומהמינות הדיווחים ואילולא המפעילים היו מוסרים את האמת התחקיר היה שגוי וכך גם הפקת הלקחים ממנו, דבר שהיה עלול להביא לאירועים דומים במפעל.
על כן, אני חושבת שאין צורך להעניש את המעפילים משום שחשיבות העברת המסר שיותר חשוב למסור את האמת מאשר להימנע מחשיפה עצמית היא חשובה הרבה יותר מאשר להעניש על מקרה ספציפי.
0 תגובות
חשבון לינקדאין - פרטי או עסקי?
07/11/2018 19:32
שני אלקבץ
אחד היתרונות ברשת החברתית העסקית Linkedin הינו שהרשת מציעה מגוון רחב של אפשרויות עבור המשתמשים שלה. מצד אחד, הרשת מאפשרת למשתמשיה ליצור פרופיל אישי בהם הם יכולים ״לשווק״ עצמם עסקית, להציג את עברם המקצועי, לפתח ולקדם קשרים עיסקיים ומקצועים וכך למצוא עבודה והלרחיב את הידע שלהם על המתרחש בתעשיה היום, בקלילות ובצורה נגישה. מצד שני, עבור חברות השמה ואנשי משאבי אנוש רשת זו מהווה מכרה זהב. שכן, כל מה שמגייס צריך נמצא בפרלטפורמה אחת ובמרחק של לחיצת כפתור ממנו (מידע מפורט על משתמשים, ממשק חיפוש נוח למציאת פרופילים רלוונטיים, מידע על מתחרים ועוד.).

במקרה עליו נשאלנו, נוצר הקונפליקט בין המעסיק לעובד למי הפרופיל שייך. ונשאלת השאלה באופן כללי, האם התוצרים עליהם אנו עובדים המלך שעות העבודה שלנו שייכות למעסיק שלנו? האם אנו מהווים כמעין רכוש עבור המעסיקים שלנו? שכן, עבור השעות בהם אנו עובדים אנו מקבלים שכר מאותם מעסיקים. שאלה זו גדולה ממנו ולתשובה פנים רבות. אך באופן פרטי, במקרה עליו נשאלנו, קשה להחליט מי צודק. מצד אחד, העובד יצר ופיתח וקידם את הפרופיל בזמן שעות העבודה עליהם קיבל כסף מהמעסיק, ואף החברה השקיעה כסף בכדי לקנות פרופיל ״משודרג״ יותר ברשת. מצד שני, הפרטים אשר מפורסמים בחברה הינם של העובד והינם אישיים, קשרים רבים בפרופיל הינם קשריים אישיים וחברתיים ואין להם קשר לחברה עצמה. 

לדעתי, אין תשובה חד משמעית של נכון לא נכון וקשה להחליט מי צודק בקונפליקט זה. אך לדעתי, פתרון אשר ניתן ליישם ויכול לפתור את הבעיה הזו הינו: פרופילים עסקיים - פרופיל אשר הפרטים שיוצגו בו יהיו של החברה ולא של העובד האישי, הפרופיל ישמש אף ורק לצרכי עבודה בלבד ולא ניתן יהיה לקדם קשרים חברתיים-אישיים דרך הפרופיל, ואף, ניתן יהיה להיכנס לפרופילים אלו רק דרך המחשבים בחברה, כלומר אך ורק בשעות העבודה. כך, מצד אחד המעסיק ישמור את כל האינטרסיים העסקיים בתוך החברה ואת כל המידע והקשרים העסקיים אשר פותחו בפרופילים אלו. ומצד שני, העובדים לא ירגישו קשר אישי לפרופיל שכן הפרטים המופיעים בו אינם שלהם והקשרים רק עסקיים. 

מבין הכלים אשר הוצגו בשיעור אשמח לאמץ שניים שיכולים לעזור רבות בהתנהלות היומיומית שלי.
הראשון, GoogleKeep, כלי זה בעצם מאפשר לנו לשמור כל מחשבה או רעיון שעולה על דעתנו אפילו על ידי תמונה או מיקום גיאוגרפי, בנוסף ניתן לנהל רשימות ומשימות. הסיבה שבגללה ארצה לאמץ את הכלי הינה משום שניתן לשתף אנשים נוספים, דבר אשר יכול להקל על ניהול משותף של דברים רבים(למשל, משק בית).
השני, OneNote, מספר האפשרויות שניתן לעשות במחברת הדיגיטלית הזו הן כמעט אינסופיות, כסטודנטית אוכל להיעזר בכך לארגון כל החומר הלימודי במחברת, בנוסף, ניהול חוברות אישיות כגון: חוברת מתכונים, טפסים אישיים, ניהול רשימות, משימות ועוד. 

נהניתם? ספרו לחבריכם!
0 תגובות